פחד הוא לא האוייב שלנו

כשהתחלתי להתאמן בפארקור הייתי רואה כמה הפחד היה אחראי אם הגוף יצא לדרך או יקפא ברגע האמת, מה שלימד אותי לנשום להנמיך את קצב המחשבות לאפס עד שהייתי מוכן להתחייב לתנועה. כאשר התחלתי לטפס לפני כמה שנים זה הרגיש שונה מפארקור, הפחד היה מלווה אותי בגלים לאורך כל המסלול, הוא לא רגעי כמו בפארקור, מתגבר לפני ביצוע התרגיל. בטיפוס ראיתי בזמן אמת איך הפחד מסיט את הפוקוס שלי, שמתי לב איך הוא מבקש מהגוף לאחוז מתוך לחץ, לשכוח מהרגליים ולהתרכז רק במה שהידיים אוחזות רק כדי לתת לו תחושת ביטחון, ממש ראיתי את עצמי כשהייתי למעלה על הסלע איך הגוף לא בוטח בי. במהלך שנים עד היום, אני מוקסם ומסוקרן לגבי איך אנשים מתמודדים עם פחדים. לראות את זה מתוך עיניים של מאמן, חבר, במשפחה. אחד הדברים שמתי לב אליו שבדרך כלל אלו שהגיעו מספורט תחרותי, ילדים עם מן חינוך צבאי מהבית, שהמטרה והיעד היא תמיד בראש סדר עדיפויות ורגשות זה אח"כ, הראייה לגבי פחד תהיה אצלם היא להילחם בו. לנצח את הפחד, להתגבר על הפחד רק כדי להגיע ליעד, הפחד הוא רק מכשול, שפה מאוד לוחמנית, שפה שיוצרת אוייב פנימי כשהוא בכלל לא קיים ולא רוצה לתקוף. ואז רצף הדברים היה הופך את המצב שהפחד ממשיך לצאת ולפעמים גם מגביר עוצמה, עד שהדרך להתמודד עם הפחד כבר נהיית טקסית, הסביבה בשבילם נהיית קשה לעיכול בזמן שהפחד מתגבר, אם לא מצליחים להגיע ליעד נכנסים למצב ריגשי שקשה לצאת ממנו ולבסוף משא ומתן עם העולם ללמה זה מגיע להם. הייתי רוצה ללמד את הדבר שמצאתי בו הכי הרבה שלווה כשהחלטתי להקשיב למה יש לפחד לומר - הפחד לא אוייב שלנו, פחד הוא אזור פנימי שאנחנו שוחכים שהוא חלק מאיתנו שאומר לנו דבר אחד," אני לא מרגיש בטוח ואתה מתעלם ממני רק כדי להגיע לאיזה מטרה". אז כמו ילד פנימי כך הפחד, הוא פשוט ימשיך לצעוק חזק יותר ולבקש יותר תשומת לב כדי שיהיה מישהו שיוכל להכיל את החוסר בטחון שהוא חווה. מה אם פחד הוא לא מכשול לדלג מעליו, מה אם פחד הוא הזדמנות לפתח קשר עמוק יותר עם עצמנו כדי שהגוף יבטח בנו יותר. מה אם הפחד הוא כאן כדי שנוכל לקחת המושכות חזרה עם ידיים אוהבות יותר, בשביל להוביל את הילד הפנימי יחד ולא לדחוק אותו הצידה רק כי יש לנו חלל פנימי למלא באיזה יעד שמבוסס על טבלת דירוג חיצונית או פנימית. חבריםות אני מזמין אותכןם לכתוב לי אם יש בכןם רצון לשיעור אישי איתי תחת העצים ביער, שיעור שהוא מעשיר אותכם תנועתית, שיעור שמכוון אותנו לפתח חוש פנימי שיודע להאזין למה יש לנפש לומר לנו.